"אחד התכנים החשובים שאני שמה עליהם דגש זה ההסכמה להישאר עם אי-נחת, אי-נעימות. אסירים בהתחלה לא מבינים למה הם צריכים להישאר עם מה שלא נעים להם. לאחר תרגול אני שומעת אותם, פעם אחר פעם, מספרים איך מצבים שגרמו להם סבל גדול במהלך השהות בכלא כבר לא גורמים להם סבל, לפעמים רק מציק להם או לא נעים.
אתמול המפגש בכלא בנושא עצירה היה מאוד חזק. זו קבוצה חדשה יחסית, והגיע אסיר חדש לקבוצה שהתפעל מזה שהיה לו את הזמן לשבת בשקט בלי המולת הכלא מסביב. הוא אמר משהו ממש יפה, שגם המנוע של המקרר עושה הפסקה מדי פעם. ואיך זה שבני אדם שהם המציאו את המקרר לא מבינים שצריך מדי פעם לעצור. התרגשתי לשמוע איך בהתנסות אחת הוא התחבר לצורך שלו לעשות עצירה."