בכלא בישראל פועלת תחנת רדיו – רדיו פוקוס. התחנה מופעלת על ידי אסירים שעברו קורס שדרני-רדיו כחלק מתוכנית השיקום שלהם. התחנה נמצאת בכלא איילון ומשדרת משם לכל בתי הכלא. יש לעמותה תוכנית מדיטציה המשודרת פעם בשבוע, ולה שלושה שידורים חוזרים כל שבוע. עד היום הוקלטו 90 תוכניות. תוכנית הרדיו מאפשרת לתרגול המדיטציה להגיע לאלפי אסירים שמקשיבים לתחנת הרדיו.

אסיר מספר: "אני מאוד אוהב להקשיב לתוכנית. היא תורמת לי ותמיד מחזקת אותי ומסקרנת אותי."

התוכנית התחילה כשס', אסיר עולם, שהשתתף בקבוצת המדיטציה שלנו, למד כחלק מתהליך השיקום שלו את קורס שדרני-הרדיו והיה חלק מצוות האסירים שמפעיל את תחנת הרדיו. ס' הציע למתנדבת שמנחה את קבוצת המדיטציה בכלא איילון לעשות יחד תוכנית רדיו על מדיטציה.
התוכנית התבססה על שיחות בין ס' למתנדבת בנושאים שהוא העלה, ועסקה בקשיים בכלא ובחיים הפרטיים ואיך תרגול מדיטציה יכול לעזור, למשל: מה עושים כשעולה כעס, מה עושים כשהילדים שלך לא רוצים לדבר איתך בטלפון, מה קורה כשלא נותנים לך לצאת לחופשה לחתונה של הבן שלך, מה עושים כדי לא להיות מושפע מתגובות של אחרים, איך אפשר לפתח חמלה לאחרים בכלא.

עדות המתנדבת:
"ס' היה אחד מאלו ששתקו. שתקו ושתקו. אף פעם לא ידעתי מה יש בו בפנים. בקבוצת המדיטציה בכלא, כמו בכל קבוצה אחרת בכל מקום אחר, יש כאלה שמדברים, יש כאלה שמדברים הרבה, ויש כאלה ששותקים. לא משתפים. ותמיד אני מביטה בהם ותוהה: מה יש שם בפנים? האם הם מקשיבים? האם משהו נכנס? כשהעיניים עצומות, האם משהו בהקשבה בכל זאת נפתח?
יום אחד ס' ניגש אליי וסיפר לי שיש בכלא תחנת רדיו, רדיו פוקוס, ושהוא ואסירים אחרים מפעילים אותה, כותבים, משדרים ומגישים תוכניות, ושהוא רוצה שנעשה תוכנית מדיטציה. לא האמנתי להזדמנות הזאת. לא האמנתי שהוא, שתמיד שותק, יכול לדבר ברדיו. לא האמנתי ולא דמיינתי את המסע שהתחיל ממש כמה ימים אחר כך. במשך השנה האחרונה בכל יום שני בבוקר הייתי מגיעה לאיילון ונכנסת לאולפן לשעות יקרות של חסד. אותו ס' שישב בקבוצה ושתק היה אדם אחר לגמרי מזה שפגשתי מול המיקרופון. הספקנו להקליט יותר מ-30 תוכניות. קראנו לתוכנית "השקט שבפנים". היו אלו שיחות הדהרמה העמוקות ביותר שניהלתי בחיי.

תוך כדי התוכניות הוא סיפר לאט לאט מה קשה ומה כואב בכלא, למה הוא שם, אל מה הוא מתגעגע, מה הוא מבין היום ולא ידע אז, כיצד הוא יכול להרגיש, להביע, לשתף; כיצד הוא לומד לחיות עם הגעגוע, החרטה, הפספוס, הכאב והפחד.

למדתי ממנו לא פחות ממה שלמדתי ממורות ומורי הדהרמה הגדולים והנפלאים שלי. ובין כל מה שלמדתי, למדתי איזה אופק מדהים יכול להיות לאדם כשרק נותנים לו הזדמנות, כשמאמינים בו, סומכים עליו, בוטחים בו ונותנים לו מקום."