לחצו לקריאה פרק מהספר – ״לא בא לי לעשות כלום״

הרעיון לכתיבת ספר מדיטציה לאסירים ואסירות נולד בעקבות המחשבה שהאסירים/ות בקבוצות שלנו פוגשים את המנחה רק פעם בשבוע, ומעבר לזה אין להם מקורות נוספים לתרגול, כמו ספרים, קורסים, קבוצות תרגול עצמאיות וכדומה. רצינו שהספר ישמש להם עוגן ויסייע להם להתמיד ולהעמיק בתרגול, ובדרך זו יתמוך בתהליך השיקום שלהם. כתיבת הספר נמשכה כשבע שנים. מתחילת העבודה על הספר היה ברור שהוא יתורגם לערבית, מפני שדוברי הערבית מהווים קרוב למחצית האסירים בכלא. אחת התגובות המרגשות שקיבלנו הייתה מהנערים בהוסטל לאסירים משוחררים בירושלים: "הספר הזה כתוב בערבית, בשפה שלנו, בשפה שאנחנו מדברים!"

הספר מסביר מהי מדיטציה, עוסק בקושי להתמודד עם כעס, חוסר מנוחה, כאב נפשי וכדומה – בחיים בכלל ובכלא בפרט. הספר מנחה את האסירים והאסירות, שלב אחרי שלב, איך לתרגל מדיטציה בכלא. השפה פשוטה ובהירה, והדוגמאות רלוונטיות לחיים בכלא ולקוחות מתוך סיטואציות שהאסירים/ות מכירים:
● איך להתמודד עם אזיקים בנסיעה ארוכה לדיון בבית המשפט.
● מה לעשות במהלך הדיון בבית המשפט, כשאף אחד לא מקשיב לי.
● איך להתמודד עם מפח הנפש, כשאחרי המתנה ארוכה לפגישה עם עורך הדין הפגישה נדחית.
● מה לעשות כשמחכים לביקור של האישה והילדים, וברגע האחרון לא מאפשרים את הביקור.
● מה לעשות כשמחכות חודשים לחופשה לרגל נישואי הבן, וברגע האחרון החופשה לא מאושרת.

אנחנו נותנים את הספר כמתנה לכל משתתף/ת בקבוצות שלנו. האסירים מתרגשים מאוד לקבל אותו כמתנה: "הספר נשאר אצלי? הוא עכשיו שלי?" אלו הן תגובות שקיבלנו לא פעם. האסירים בבתי הכלא אינם מקבלים מתנות מאיש, ולכן המחווה הזאת משמעותית וייחודית במציאות חייהם.
אסירים אומרים שהם מרגישים שהספר נכתב במיוחד אליהם ומדבר בלשונם. בזמן קריאה הם מרגישים שמי שכתב את הדברים מבין מה זה אומר להיות אסיר בכלא, איך נראה היום-יום שלהם, ועם מה הם מתמודדים.

אחד האסירים אמר שעכשיו יוכל לתרגל יותר. אסיר אחר אמר: "אני חוזר אליו מדי פעם, וזה מזכיר לי לשבת ולעשות ישיבות שקטות."

מתנדבים/ות מספרים/ות על תגובות האסירים לספר:

מתנדבת בכלא מעשיהו:
"האסירים סיפרו שממש נהנו לקרוא את הספר, ושהוא חיזק אותם וגם הבהיר דברים שלא היו ברורים עד אז. אומנם אחד האסירים ציין שהיה קשה לו שכל הזמן מוזכרות בספר המילים 'כלא' ו'אסיר', אבל שאר האסירים אהבו מאוד."

מתנדב בכלא איילון:
"האסירים קיבלו את הספרים. הייתה שמחה והתלהבות ומחאו כפיים וביקשו להודות למתנדבים על המתנה. אמרתי להם שיקראו מה שרוצים, ושבמפגש בשבוע הבא נשוחח על פרק התגובות האוטומטיות. שני אסירים סיפרו במפגש היום שהם ישבו בחוץ הרבה זמן וקראו ביחד בספר וגם תרגלו. אחרי המפגש הם ניגשו אליי ואמרו שהספר ממש מדבר אליהם."

מתנדבת בכלא ניצן:
"חילקתי להם את הספרים, והם מאוד התרגשו. אחד האסירים ביקש ממני שאכתוב לו הקדשה על הספר. אסיר אחר אמר שהוא בדרך כלל לא קורא ספרים אבל את הספר הזה הוא כן יקרא. הוא מאוד התחבר לתרגול ומנסה לתרגל בין המפגשים."

מתנדב במרכז יום לאסירים משוחררים בחיפה:
"משתתף אחד סיפר שאפילו שלח לחבר קטע שמצא חן בעיניו. משתתף אחר אמר שהוא קורא בספר כל כמה ימים."

מתנדבת בכלא דקל:
"האסירים מאוד שמחו לקבל את הספרים. אחד האסירים אמר שעכשיו יוכל לתרגל יותר. אסיר אחר התרגש לראות שיש בספר גם עדות של אסיר מארה"ב."

מתנדבת בכלא ניצן מספרת על תגובות שקיבלה לספר:
"הספר הוא כמו תפילה", "הספר כתוב מדויק ובהיר", "התרשמתי מאוד מהעדויות של האסירים", "עשינו מדיטציה ביחד, וממש נרגענו."

לחצו לקריאה פרק מהספר – ״לא בא לי לעשות כלום״