"ישבתי ברכבת התחתית בניו יורק לאחר שנה של היעדרות, שבמהלכה התחלתי להנחות מדיטציה בכלא. לרכבת עלה אחד מאותם אנשים שנעמדים באמצע הרכבת התחתית ונושאים נאומים חוצבי להבות. התגובה הישנה שלי הייתה לנסות להתעלם וקצת לפחד. הפעם מצאתי את עצמי מקשיבה לו, מחכה לשמוע פירורי אמת וחוכמה, משפטים שיאירו את עיניי.
כשתפסתי את עצמי מקשיבה לאיש הזה, שחייו הובילו אותו לנשיאת נאומים ברכבת התחתית, חשבתי לעצמי: וואו, כמה שהעבודה בכלא שינתה אותי. פתאום אני מקשיבה לאנשים האלה."