"חמש שנים אני מתנדבת בכלא מעשיהו, ולפני כן התנדבתי שנתיים בהוסטל לאסירות משוחררות. הגעתי ללימוד הדהרמה מתוך משבר שהוביל אותי ללמוד פסיכולוגיה ולרצון לסייע ולהשפיע.

להגיע למעשיהו כל שבוע, לשבת עם אנשים שחווים מצוקות נפשיות, פיזיות ומנטליות, זה לא רק ללכת בדרך. זה להיות הדרך.

אני חברת סנגהה כבר המון שנים. מקבלת, סופגת, לומדת, עוברת דרך ומעבירה הלאה לאנשים נוספים הזקוקים לדרך. מקבלת ונותנת – זו התנועה, וזו הדהרמה עבורי.

המשתתפים במעשיהו מרגשים אותי כל רגע מחדש. לראות את השינוי, גם הקל שבקלים, מעורר בי השתאות ושמחה. משתתף שמספר שהוא כבר לא נאבק בעצמו במהלך המדיטציה, שהוא למד לא לשפוט את עצמו כשהוא לא 'מספיק מרוכז', כשהתודעה שלו נודדת. משתתף אחר, שהיה עסוק רק במכאובי הגוף ובתלונות על התנאים, מתחיל לשמוע ציפורים ומספר על שקט פנימי שגם כלפי חוץ אפשר לראות באופן מובהק. משתתף נוסף שמספר שהוא שם לב שהוא כותב מכתב לבת שלו, הוא מבקש ממנה לא לשפוט ולא לבקר. איכות שהוא מתרגל בקבוצה.

הסיפוק הכי גדול וההתרגשות הכי גדולה זה לשמוע שחלק מהמשתתפים בקבוצה המלווים אסירים אחרים בכלא, אסירים עם הפרעות נפשיות, מספרים שהם מתרגלים איתם מדיטציה ומשתמשים במילים שהם שומעים ומפנימים במהלך המפגשים שלנו. מעבירים הלאה את הלך הרוח בקבוצה. וזו הדהרמה, להרבות טוב בעולם. וניתנה לי הזכות להיות חלק מהפרויקט ולהעביר הלאה את הדהרמה."